החלטה בתיק ת"א 47768-09-11

1. מונחת בפני בקשת לתיקון כתב התביעה.

2. המדובר בתובענה בסך 738,350 ש"ח שהגישה הגב' בתיה - ליהיא פניז'ל (להלן: " התובעת" / " המבקשת") כנגד מר עופר שבת (להלן: " הנתבע 1"/ " המשיב 1"); עו"ד מיכה צמיר (להלן: " הנתבע 2"/ " המשיב 2") וי.ש. פרנסיסקו בע"מ (להלן: " הנתבעת"/ " המשיבה" יקראו יחד: " הנתבעים"/ " המשיבים").

3. על פי כתב התביעה המקורי, בתמצית, התובעת ביקשה לרכוש דירה. לשם כך פנתה היא לנתבעת וחתמה ביום 24.8.2009 על חוזה מכר. במעמד החתימה על החוזה ובהתאם לו הפקידה התובעת בידי נתבע 2 מקדמה בסך 100,000 ש"ח. לצד האמור, הציע הנתבע 1 לתובעת לעבוד אצלו, התובעת נעתרה אולם מועד תחילת העבודה נדחה על ידו בחודשיים. במהלך ההמתנה לתחילת העבודה פנה הנתבע 1 לתובעת וביקש ממנה לשחרר לזכותו את המקדמה. התובעת, שהיתה זקוקה נואשות למקום העבודה לא יכלה לסרב והמקדמה שוחררה. לטענתה את הדירה שרכשה ניסתה התובעת ו/או בעלת הקרקע למכור לצד שלישי. בנוסף, התובעת גילתה בדיעבד כי הנתבע 2 מייצג את הנתבע 1 בהליכי פשיטת רגל וכי אלה לא גילו לתובעת שאחת הדירות בפרויקט משועבדת לצורך הסדר נושים של הנתבע 1. במועד מסירת הדירה, הבניה היתה בחיתוליה. לפיכך תבעה התובעת, בין היתר, את השבת הפיקדון, ביטול ההסכם ופיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה.

4. במסגרת התובענה ניתן צו עיקול זמני על המקרקעין עליו נבנה הבניין בו מצויה הדירה שבמחלוקת. בדיון שהתקיים בפני כב' הר' שוורץ ביום 5.1.2012 הגיעו הצדדים להסכמה לפיה בין היתר הסכם המכר ייאכף וצו העיקול יצומצם לדירה נשוא המחלוקת. ביום 9.1.2012 ניתן פס"ד בהסכמה לדחיית התביעה כנגד נתבע 2. ביום 4.3.2012 הוגש הסדר דיוני וקיבל תוקף של החלטה ע"י כב' הר' שוורץ ולפיו בין השאר הסכם המכר ייאכף, התובעת תשלם 320,000 ש"ח ותרשם הערת אזהרה. לאחר ששילמה את הסך 320,000 ש"ח חדלה התובעת מלקיים את ההסדר הדיוני בטענה כי גילתה שנספח התשלומים בהסכם המכר זוייף וביקשה לתקן את כתב התביעה ולהוסיף את השתלשלות האירועים לאחר החתימה על ההסדר הדיוני. כמו כן הגישו הנתבעים בתיק בקשה לביטול עיקול (שנדחתה) והתובעת הגישה בקשה לשפעול הליכים.

5. בדיון שהתקיים בפני קבעתי, בין היתר, כי היות ומי מהצדדים אינו חפץ לקיים את הסכם המכר אין מניעה לתת הצהרה כי מבוטל הוא כמו גם ההסדר הדיוני ולכן כל שנותר לדיון הוא עניין הפיצויים כלפי הצד הנפגע (לאחר שיקבע מי מהצדדים הינו הצד המפר ומיהו הצד הנפגע). בנוסף קבעתי: " המסקנה שמכתב התביעה המקורי למעשה לא נותר כמעט דבר למעט הרקע להשתלשלות העניינים שהביאה לחתימת הסכם המכר הראשון. אין ספק שההסכם הדיוני שינה ובלע את העילות שהיו בכתב התביעה המקורי שכן הצדדים הסכימו שוב לקיים את הסכם המכר בתנאים כפי שהוכתבו בהסכם הדיוני ולכן כל שביהמ"ש יצטרך לבחון הוא מי מהצדדים הפר את ההסכם הדיוני." בנוסף הוריתי כי העיקול יוסר והערת האזהרה תמחק בכפוף להשבת כל הסכומים ששולמו ע"י התובעת בסכום 420,000 ש"ח וכי הנתבעים 1 ו-3 יפקידו את הסך 157,000 ש"ח בקופת ביהמ"ש -  או אז יוסר העיקול והערת האזהרה תמחק. למיטב הבנתי הנתבעים לא פעלו עד כה בדרך זו.

טענות הצדדים בבקשה דנן, בתמצית

6. לאחר מועד הדיון הוגשה בקשה חוזרת לתיקון כתב התביעה במסגרתה חזרה התובעת על עיקר טענותיה בבקשה הקודמת ועתרה לתיקון כתב התביעה תוך שיכלול השבת הסכום הנוסף בסך 320,000 ש"ח וכן טענת פיצוי מוסכם הקבוע בהסכם המכר. לטענתה, אין להורות על מחיקת התובענה שכן במצב שכזה וכפועל יוצא ימחק העיקול הרובץ על הדירה ולא יהא טעם בניהול ההליך שהרי בעת שתנסה התובעת לממש את פסק הדין לא יהיה לה ממי להפרע שכן הנתבע מצוי בהליך הסדר נושים.

7. הנתבעים מתנגדים לבקשה. לטענתם כתב התביעה המתוקן מגדיל את סכום התביעה לסך 1,215,350ש"ח; בנוסף טוענים הם כי עומדים בהסכם, השיגו היתר בניה, בניית השלד הושלמה, הבניין בשלבי גמר ואף נרשמה הערת אזהרה; טענת הזיוף תמוהה ואינה נכונה - לתמיכה בטענה זו צורפה חוו"ד של מומחה להשוואת כתב יד. גם לאחר שנודע למבקשת על נספח התשלומים העלתה את טענת הזיוף בתגובה לבקשה לביטול עיקול. המדובר בחוסר תום לב המהווה סיבה מספקת לאי מתן רשות לתיקון כתבי הטענות. אין בזיוף הנטען כדי לשנות את מחיר הדירה כי אם את סדר התשלומים בלבד; המבקשת הפרה את ההסדר הדיוני; למבקשת אין כסף לשלם עבור הדירה.

8. בתשובה לתגובה חוזרת המבקשת על טענותיה ומוסיפה כי המשיבים מתנגדים לבקשה בשל העיקול הרובץ על הדירה שבמחלוקת שכן מלבדו אין שוני בין תיקון כתב התביעה ומחיקת התובענה והגשתה מחדש במסגרת תביעה חדשה. במידה וביהמ"ש לא יאפשר לתובעת לתקן את כתב התביעה הרי שמיד עם מחיקת ההליך הקיים אוטומטית יתבטל הסעד הזמני והנתבעים יוכלו למכור את הדירה לצד שלישי. הנתבעים לא השיבו לתובעת את הסכום ששילמה עד כה (420,000 ש"ח).    

דיון והכרעה

9. לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה לה סבורני כי דינה להתקבל, כפי שיפורט להלן.

10. תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 מורה כדלהלן:

"92. בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות. "

11. מלשון תקנה 92 ומפרשנותה עולה, כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו כך שביהמ"ש יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי דין - נעתרים לו ברוחב לב. גישת ביהמ"ש לתיקון כתבי טענות היא ליברלית מן הטעם כי בד"כ התיקון נועד להועיל לבעלי הדין להגיע לגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בניהם ובכך לייעל את ההליך המשפטי. עם זאת, האמור לעיל כפוף בין היתר לשאלת השיהוי, ביהמ"ש לא יתיר בנקל במהלך הדיון תיקון שהצורך בו הוברר למכביר חודשים קודם לכן. בנוסף, ביהמ"ש יבחן את השלב שאליו הגיע הדיון ( אורי גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה עשירית 152-154).

12. עוד נקבע כי על העותר לתיקון כתב התביעה לשכנע כי התיקון אינו מוסיף עילה חדשה לתביעה שכן במקרה כזה קומץ בית המשפט את ידו במתן ההיתר. כאשר תיקון התביעה מתייחס להוספת עילה חדשה שהראיות לגביה שונות מאלה הדרושות להוכחת העילה שבכתב התביעה המקורי והבקשה מוגשת בשלב מאוחר עלול ביהמ"ש שלא להתיר את התיקון. בהקשר זה נקבע כי המונח "עילת תביעה" לעניין תיקון כתבי טענות מקבל הגדרה רחבה יותר מזו של "עילה" לעניין סילוק על הסף וכולל את העסקה או המעשה המובא לדיון ( אורי גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה עשירית 154 - 156).

ומההלכה - ליישומה

13. במקרה הנדון וכפי שכבר קבעתי בקדם המשפט שהתקיים בפניי, אין ספק שהעובדות החדשות שארעו לאחר הגשת התביעה המקורית הביאו לשינוי התמונה; ההסדר הדיוני עיגן את הסכמות הצדדים והם פעלו להמשך קיומו של הסכם המכר. כך, נבלעו למעשה העילות הקודמות, אם וככל שהיו. כעת יהיה על בית המשפט לבחון מי מהצדדים הפר את ההסכמות הדיוניות ומדוע העסקה לא הושלמה. יתכן ולכל השתלשלות האירועים בעבר תהא השלכה לעניין קביעת מהימנות וכו'.

14. אכן, זהו אחד המקרים בו בית המשפט יכול להורות על הגשת תביעה חדשה. עם זאת - אין ספק שמדובר באותם צדדים; באותה מסכת אירועים (רק נוגעת גם לתקופה המאוחרת יותר, זו שנוצרה לאחר הגשת התביעה). אין ספק שגם אם הורה על מחיקת התביעה שבפניי, לא נחסמת זכות הגישה לערכאות והתובעת יכולה להגיש את כתב התביעה המתוקן כתביעה חדשה ונפרדת, דבר אשר רק יאריך את משך הזמן בו תהא תלויה פרשה זו בין כתלי בית המשפט.

15. נראה כי המאבק בין הצדדים באשר לדרך הפרוצדורלית הראויה (הגשת תביעה חדשה או תיקון כתב התביעה) נוגע לעניין העיקול. בנקודה זו ניתנה החלטתי ובידי הנתבעים פתוחה הדרך להסרתו, בדרך של הפקדת כל הסכומים אשר שולמו להם ע"י התובעת, בתוספת הפקדת סכום הפיצוי המוסכם בקופת בית משפט. אציין כי אין מחלוקת שהסכם המכר בוטל; אין מחלוקת שהתובעת שילמה סכומים לא מבוטלים לידי הנתבעים; לפיכך, על פניו יש מקום להבטיח למצער את כספי ההשבה, כל זאת עוד בטרם נכנס בית המשפט לשאלת הפיצויים. לנוכח העובדה שבידי הנתבעים נתון המפתח להסרת העיקול כבר בשלב זה, הנני סוברת שגם מטעם זה מוצדק להתיר את תיקון כתב התביעה והותרת העיקול על כנו. יש ממש בחשש של התובעת לפיו אם תמחק התביעה יוסר העיקול, או אז עלולה התובעת למצוא עצמה חשופה ללא מקור להפרע הימנו.